קנדידה

קנדידה (Candida Albicans) היא פטריית שמר מקבוצת העובש המצויה באוכלוסיית החיידקים הנמצאים במעיים ומהווים את פלורת המעיים. חיידקים אלו יוצרים שכבת הגנה מפני זיהומים במערכת העיכול ובנוסף אחראים על פעילות הפירוק והספיגה של רכיבי המזון המגיעים לקיבה. הפטרייה מייצרת מספר רעלנים הכוללים גזים חומצות ואלכוהול העוזרות לפירוק המזון הנאכל.

בשל גורמים שונים המושפעים מאורח החיים המודרני יכולה הפטרייה להפיץ חומרים אלו בכמויות ובריכוזים מסוכנים ויכולה להפוך מצורתה הטבעית התקינה כשמר, לפטרייה תוקפנית הפוגעת במערכת העיכול ואף יכולה לצאת ולהגיע לאזורים אחרים בגוף האדם. שימוש יתר באנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון, תרופות נוגדות חמצון, מזון מהיר וזיהום הסביבה מחלישות את המערכות החיסונית ויכולות ליצור סביבה מתאימה להתפתחות מגיפת הקנדידה. הפטרייה התוקפנית תמצא את דרכה החוצה באמצעות כלי הדם הרבים ותגרום למחלות זיהומיות באזור שונים, כגון: האוזניים, הריאות, דרכי השתן, הנרתיק ועוד.

סיבה נוספת להתפתחות הקנדידה מצורת שמר לצורה תוקפנית המצמיחה שורשים המתפשטים במהירות היא הדברת המזונות הגדלים בשדה וזוכים לכמויות רבות של ריסוס בחומרים מסוכנים.

חומרים כימיים אלו פוגעים בפלורת האדמה העשירה בחיידקים החיוניים לצמיחה ופריחה של הפירות והירקות. החיידקים הנמצאים באדמה מהווים גורם מזון זמין לצמחים וללא חיידקים אלו הצמח לא יוכל לגדול ולהתפתח כראוי. כאשר מדבירים את הצמחים בחומרים כימיים פוגעים ישירות בחיידקים אלו והצמח ניזון בין השאר מחומרים כימיים מסוכנים, מזונות אלו מגיעים בסופו של יום אל מערכת העיכול של כל אחד ואחד מאיתנו. מזונות נוספים שיש לשים לב לגביהם הם בשר בקר ועופות המוזנים באנטיביוטיקה.

כשאר הקנדידה הופכת לתוקפנית היא מנצלת את כל יסודות המזון החיוניים כגון ויטמינים ומינרלים, מותירה לגוף האדם מעט מאוד חומרים בסיסיים להתקיימות ובכך מחלישה את המערכת החיסונית.

הקנדידה מפרישה רעלנים מסוכנים הפוגעים ישירות בפעילות הלימפוציטים מסוג T החשובים כל כך להגנה של מערכת החיסון. רמת הסוכר המופרש בדם יורדת וכתוצאה מכך מחלישה ומעייפת את הגוף. מקרים קיצוניים היכולים להיגרם כתוצאה מהתפרצות קנדידה הם הסתננות של חומרים לאחר שפורקו בקיבה כמו פסולת רעילה, חלבונים אלרגניים ועוד אל מחזור הדם ובכך יכולה להיווצר הסתבכות בדרכי הנשימה, בנקבוביות העור הרגיש ובאזור המפשעה.

תהליך האבחון:

מתבצע על ידי לקיחת משטחי גרון, וגינה, אוזן, אף, עין, ליחה, דגימת צואה ובדיקת שתן.
כמו כן ניתן לבצע בדיקת דם המאתרת נוגדנים לקנדידה בדם ובדיקה קלינית אשר מאששת הימצאות קנדידה המתבצעת על ידי צירוף כלל הסימפטומים המצביעים על התפרצות אגרסיבית של החיידק.

דרכי הטיפול:

טיפול טבעי בקנדידה על ידי פגיעה ישירה בחיידק על ידי נוגדנים שלא פוגעים בגוף, לדוגמא: שימוש במי כסף, וחומר הנקרא g.s.e. מי כסף הם מים המכילים יוני כסף הפוגעים באנזים החיוני לתפקוד החיידק. g.s.e הינו תמצית זרעי אשכולית המכילה אוקטיבין הפוגע ישירות בחיידק. שיקום פלורת המעיים על ידי מוצרי פרוביוטיקה (חיידקים חיוניים לפעילות הגוף). בניית תפריט תזונה נכון ללא המרכיבים הבאים: חומרים משמרים, סוכר, קמח לבן, דגנים ללא קליפה, פירות, אלכוהול, מוצרי חלב, בירה, סויה, יין ועוד.

 

מהי קנדידה אלבקינס?

קנדידה שייכת לתת קבוצת השמרים בקבוצת העובש. קנדידה הנה פטרייה השוכנת בכל בני האדם מינקות, ומהווה חלק מהפלורה (אוכלוסיית החיידקים והפטריות השוכנת במעיים).

כארבע מאות סוגי חיידקים חיים במערכת העיכול בעיקר בחלקו המרוחק של המעי הדק ובמעי הגס. משקלם מגיע לכ- 2 ק"ג ממשקל הגוף . חיידקי הפלורה לוקחים חלק חשוב מאוד בתהליכי הפירוק והספיגה של רכיבי המזון. למשל, ספיגתו של ויטמין B-12 תיפגע באופו משמעותי אם תיפגע פלורת המעיים. הם מייצרים ויטמינים כמו ויטמין K וביוטין וכך מגינים על המעיים מפני התפתחות אוכלוסיית חיידקים פתוגנים ופטריות כמו קנדידה.

הסיבות להתפתחות קנדידה

נקודת מפנה חשובה בהתפתחות המחלה היא השלב בו הופכת ה קנדידה מצורת שמר לצורה פטרייתית אגרסיבית. ה קנדידה מצמיחה שורשים ומתפשטת במהירות רבה.

אין מחלוקת כי הטיפולים באנטיביוטיקה מהווים את הגורם העיקרי להתפרצות קנדידה. בעולם נעשה שימוש יתר באנטיביוטיקה ועובדה זו גורמת לעליה עצומה במספר מקרי הזיהום הפטרייתים. האנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקי הפלורה החיוניים לגוף ופוגעת באקולוגיה המאוזנת של חיידקי המעי.

קיימת סברה כי מחסור בביוטין (סוג של ויטמין B המיוצר בין היתר ע"י חיידקי המעי) גורם להמרת קנדידה מצורת שמר לצורה פטרייתית. כמו כן נמצא כי חומצה אולאית (חומצת השומן משמן הזית) יכולה למנוע את ההמרה להיווצרות הקנדידה בצורתה הפטרייתית.

תרופות כמו: סטרואידים המדכאות את מערכת החיסון יכולות גם הן לגרום ל קנדידה להתפרץ. אסטרוגן ותחליפי אסטרוגן – התברר כי שמרים מתפתחים היטב בנוכחות אסטרוגן.

תרופות נוגדות חומציות כמו אלו הניתנות בכיב בקיבה ובתרסריון (לוסק זוטון, קונטרולוק) רמת סוכר גבוהה בדם כתוצאה מתזונה עשירה מדי בחד סוכרים ופחמימות אחרות או אצל חולי סוכרת.

לאחר זיהומים ויראלים שונים כמו אפשטיין – בר וירוס (EBV) או ציטומגלווירוס (CMV) הפוגעים בתפקוד מערכת החיסון, ומפחיתים את יכולתה לשלוט בהתרבות הקנדידה.
שימוש יתר בסבון ובעיקר שטיפת הנרתיק בעזרת סבון. זו פוגעת בחומציות העור ורירית הנרתיק. פטריות סולדות מסביבה חומצית.

תזונה דלה בסיבים המשמשים מעין מטאטא המסלק את פטריית הקנדידה מהמעי ובנוסף מסייע כמצע להתפתחות החיידקים הידידותיים. צריכת מזון עשיר מדי בסוכרים. מזון השוהה זמן רב במעי כמו בשר או דגנים לא מלאים.

מזון פרי החקלאות המודרנית מזוהם ע"י חומרי הדברה, מדכאי צמיחה, מזון שגודל ע"י חומרי דישון כימיים תעשייתיים ובשל כך חסרים מינרלים רבים שאינם מצויים בדשנים מלאכותיים. דשנים אלו הורסים את פלורת האדמה , זהו מרקם עשיר של חידקים ופטריות החיוני מאד לצמחים.

פלורת החיידקים באדמה מיצרת מרכיבי מזון זמינים לצמח. בלעדיה יהיה הצמח ופריו חסרים במרכיבי מזון חשובים ביותר. כמה אירוני הוא שהפגיעה בפלורת האדמה מביאה לפגיעה בפלורת המעיים.

מזון המכיל אנטיביוטיקה כמו בשר בקר ועופות. הסיבות לפגיעת קנדידה עם התפתחות אוכלוסייה גדולה של קנדידה אגרסיבית במעיים, מתחילים להופיע סימני המחלה. קנדידה מתחרה עם הגוף על מזון ויסודות חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים.

קנדידה מפרישה שבעים וחמישה סוגים שונים של רעלים הפוגעים גם ביכולתה של מערכת החיסון לפעול כנגדה.

רעלנים אלו פוגעים בפעילותם של לימפוציטים מטיפוס T המהווים את תאי האיתור וההרס העיקריים של מערכת החיסון. רעלים אלו מנוצלים ע"י הקנדידה כדי לשלוט באדם בו היא נמצאת. עם ירידת רמת הסוכר בדמו מפרישה קנדידה רעלים אלו הגורמים לנפילת אנרגיה ולצורך עז בסוכר.

תסמונת המעי הדולף: במצבם האגרסיבי מסוגלים שורשי הקנדידה לחדור את דופן המעי. חדירה זו מאפשרת לחומרים מעוכלים למחצה כולל מולקולות חלבון, פסולת רעילה, חומרי פירוק ורעל של השמרים, אלרגנים ועוד!!! להסתנן ממערכת העיכול למחזור הדם.

בשל הנ"ל מתפתחות אלרגיות בדרכי הנשימה, בעור, במערכת העיכול ורגישות למזון.

גירוי היתר של המערכת החיסונית, בנוסף לפגיעה בה, ע"י רעלני הקנדידה מביאים לדלקות ולתופעות אוטו-אימוניות. זיהומים פיטריתיים חוזרים וכרונים בנרתיק, במפשעה, בעור ובציפורנים.

זיהומים חיידקיים וויראליים הנובעים מהחלשות הגוף, פגיעה במערכת החיסונית ופתחי הכניסה הנוצרים בעור או במעיים ומאפשרים חדירתם.

אבחון קנדידה

אבחון קנדידה יכול להתבצע ע"י לקיחת דגימות צואה, משטח וגינאלי, בדיקת שתן, משטח גרון, משטח אוזן, אף, עין, עור או ליחה.

בדיקת דם הבודקת נוגדנים לקנדידה בדם. הבדיקה המהימנה ביותר להימצאות הקנדידה הנה הבדיקה הקלינית, המסתמכת על המצאות של סימפטומים שצרופם מצביע על זיהום של קנדידה.

טיפול טבעי בקנדידה

טיפול בקנדידה מושתת על ארבעה גלים:

1. פגיעה ישירה ב קנדידה.
2. שיקום פלורת המעיים למניעת ה קנדידה.
3. תזונה נכונה.
4. תוספי מזון.

1. פגיעה ישירה ב קנדידה:
שימוש בחומרים האלימים ל קנדידה אך שאינם פוגעים בגוף המטופל כמו:

מי כסף, G.S.E וחומרים נוספים.

מי כסף – מים המכילים יוני כסף במצב קולואידלי. יונים אלו פוגעים באנזים החיוני לתפקוד הקנדידה ושאינו מצוי בתא האנושי.

G.S.E– זוהי תמצית זרעי אשכולית המכילה חומר פעיל (אוקטיבין), שפוגע בחיידקים ובפטריות.

2. שיקום פלורת המעיים:
ע"י מוצרי פרוביוטיקה (אצידופילוס-חיידקי המעיים הידידותיים לגוף).

3. תזונה נכונה:
בשלב ראשון שנמשך כחודש תזונה שאין בה:

מאכלים המכילים סוכר, מאכלים המכילים קמח לבן או דגנים מעודנים (ללא קליפה), מאכלים המכילים שמרים, פטריות, או הנעשים בהתססה ע"י שמרים (בירה, יין, רוטב סויה), מוצרי חלב, פירות, פירות יבשים, דבש, אלכהול, חומרים משמרים, צבע מאכל ואבקת אפיה.

בשלב השני:
תזונה המושתת על דגנים מלאים, קטניות, מעט חלבונים מן החי ומעט מזון מתועש (ככל האפשר).

4. תוספי מזון חיוניים.